יחידה 7 - חוכמת ההמון

שלום,

השנה אני מלמד אזרחות אחריי שהרבה זמן לא עסקתי בזה, מכיוון שחיפשתי דרכים חדשות ומעניינות להעברת החומר העליתי שאלה בשלוש קבוצות ייעודיות בפייסבוק:

מורים לאזרחות - חטיבה עליונה

מורים לאזרחות ומדעי המדינה

חברה ברוח דיגיטלית

וזו היתה השאלה:

"מבקש את חוכמת וניסיון ההמונים כאן....

מלמד אזרחות השנה אך לא לבגרות, אני מלמד את מושגי היסוד, ואת נושא התקשורת. כבר שיחקתי איתם משחקים כגון:

Kahoot, Triventy, Socrative, NaraView

כבר עברנו על מחקרי מקרה (Case Studies) וניתחנו כתבות בעיתונים בכל דרך אפשרית. ועכשיו מחפש דרכים נוספות להפוך את הנושא ליותר מעניין, מעורר, שהם יקחו בו חלק פעיל. הם לא מקבלים ציון בכלל ואין למעשה מקל או גזר בכיתה בה אני מלמד, לכן זה הופך את עניין המוטיבציה ליותר מאתגר.

חשבתי על יצירת כלי עיתונאי בו הם מסקרים אירועים שונים ומשלבים בכתבות את מושגי היסוד, אבל זה לא נראה לי יעורר אותם מהישנוניות שלהם.

אשמח לעזרתכם ואם הנושא לא מתאים לקבוצה זו, אסיר אותו ואמשיך הלאה.

בתודה רבה מראש"

5 3 2

קיבלתי 10 תשובות וכולן היו ענייניות - רובן איכותיות. היו שרצו יותר מידע על מנת לתת מענה מדוייק יותר והקהילה אכן עזרה לי בקבלת פתרון. היו אלה שממש כיוונו עם הסברים מפורטים ומתוך התנסות אישית שלהם.

אני מרבה להשתמש בחוכמת ההמונים בקהילות ייעודיות. כלומר, כשאני זקוק לעזרה בנושא מסויים, לאחר שבדקתי וחיפשתי בעצמי ולאחר שפניתי לחבר/קולגה אני מפנה שאלות בפייסבוק בקבוצות שונות וכמעט תמיד מקבל תשובות לעניין.

כשתלמידים שואלים אותי או כשאני מלמד אוריינות דיגיטלית אני נוהג לתת את אותן הנחיות:

1. חפשו בעצמכם

2. שאלו חבר

3. שאלו בקבוצה שזו מטרתה

ולאחר קבלת התשובות מההמונים, בדקו אותן מול התשובות שאתם קיבלתם ללא חוכמת ההמון. כמו שימוש בשלושה מקורות מידע שונים, ערכו השוואה, בדקו מהימנות ועשו הערכה.

יחידה 4 מטלה חלק א' - האם אפשר ללמוד מבלוגים, קהילות מומחים וסרטים?

טוב....

חייב לציין כי לאורך כל הסרט היתה לי תחושה לא טובה, תחושה כאילו על רכבת הרים או קרוסלה שמסתובבת במהירות. 

ראשית, לראות אנשי חינוך חדשני ובראשם סאל קאהן וסוגטה מירטה מדברים על מה יהיה בעתיד גרם לי להזכר בספריו של פרופ' פסיג על עתידנות והמצב הגיאו פוליטי באזורנו, מיותר לציין כי נכון לעכשיו התחזיות שלו לא התממשו והוא לא חזה כלל את 'האביב הערבי'. אבל כן למדתי ממנו להזכיר כל הזמן את הצירוף 'נכון לעכשיו'.

אז איך אני מתחבר לכל זה?.....

1. אני מלמד מנהיגים!

כשאני נכנס לכיתה אני לא רואה מול עיני תלמידי כיתה ז, ח, ט י או יא. אני רואה למול עיני את מנהיגי המחר. רוב התלמידים שלי ישפיעו על עתיד המדינה בעוד 10, 15 או 20 שנים. כל אחד בתחומו הוא וכל אחד במעט או בהרבה. מולי יושבים רופאים, עורכי דין, כלכלנים, מדינאים, אנשי צבא, אנשי רוח, מפתחים ועוד. המחויבות שלי היא ללמד אותם מיומנויות וזה מה שאני עושה או מנסה לעשות.

2. אני מלמד מיומנויות!

אם אלמד אותם את החומר לבחינה הרי בזבזתי את זמנם ואת זמני ואת זמנה של המדינה כי אחרי הבחינה הם ישכחו הכל או לא ישתמשו בזה כלל (מתי פעם אחרונה פתרתם משוואה בשני נעלמים?)

אבל, אם אלמד אותם כיצד ללמוד... אז הם יוכלו ללמוד כל דבר בכוחות עצמם! 

יחידה 1 - חלק א: כתיבת רשומה (פוסט)

צפיתי בהרצאה של דר' אלון הסגל, אלה שלוש הנקודות אליהן אני אתיחס:

עולם גלובאלי-לוקאלי

כמורה לאזרחות ואזרחות דיגיטלית, אחד הדברים שנוצרו בכיתה - באופן כמעט אוטומטי - הוא קבוצות ווטסאפ לכל אחת מהקבוצות. ברור לי כי במקביל לקבוצות אלה נפתחה לפחות עוד קבוצה אחת של התלמידים בלעדיי.

בתור המבוגר האחראי עליי להזכיר כל הזמן לתלמידים את ההשפעה שיש לדברים שהם כותבים סביבה אינטרנטית על העתיד הקרוב והרחוק.

ההתפתחות הטכנולוגית מביאה להעברת מידע רב בזמן קצר להמונים

אחד מ'עמודי היסוד' של אזרחות דיגיטלית הוא היכולת של אנשים לחפש ולמצוא, לסנן ולמיין מידע בזמן קצר. הצפת המידע שיש כיום באינטרנט במדיומים השונים: טקסטואלי, אודיו ויזואלי, אודיו, וחזותי. דורש מכולנו יכולות סינון מידע באופן כמעט אוטומטי. לשם כך יש ללמד את התלמידים כיצד לחפש נכון ובצורה ממוקדת כך שהתוצאות הטובות ביותר יופיעו בזמן הקצר ביותר, זה מתקשר סעיף הבא:

עולם העבודה משנה פניו

מערכת החינוך היא המערכת העתידנית ביותר (פרופ' פסיג בספרו 2048) על כן מערכת זו חייבת להיות מעודכנת הן בתכניה והן במיומנויות שהיא מלמדת את הנמצאים בה. לצערנו המצב לא כך היום וקיים פער אדיר בין מה שנלמד במערכת החינוך הממלכתית לבין מה שמצופה מבוגריה. אם לא ניקח יוזמה ונלמד מיומנויות עתידניות, בוגרי המערכת לא יהיו מסוגלים לספק תוצר מיטבי בעולם העבודה. 

בנימה אישית, נדמה לי כי אנו שופטים את הדור אותו אנו מלמדים על פי קריטריונים שאינם עדכניים. אנו מנסים ל'כבול' אותם בפרדיגמות שאינן מעשיות בשבילם. לכן, עלינו לבחור בקפידה על מה עלינו לשים דגש ולרכז מאמצים בתחום זה הן בתחום חינוכי והן בתחום הדוגמה האישית. או כדברי יוסי שריד ז"ל:

"אם יש דוגמה אישית, חברות וחברים, אין כבר צורך בחינוך. הדוגמה האישית היא בעצמה מחנכת. היא מדברת בעד עצמה. ואם אין דוגמה אישית, כל החינוך שבעולם לא יעזור."