‏הצגת רשומות עם תוויות דוד יסלזון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דוד יסלזון. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 3 באפריל 2016

מישחוק

היות וחלק גדול מהשיעורים שלנו ב"היסטוריה באנגלית" הם מישחוק בפני עצמם- אני לא מוצא את הצמי מחפש מישחוקים נוספים. האתגר הנמצא בפני התלמידים מעסיק אותם יתר על המידה ומשם הם שואבים את אוצר המילים העיקרי שלהם לשיעור, וכך הם מבצעים את רוב המטלות שלהם. 
עם זאת, ישנם שלשה אלמנטים חשובים שגיליתי שיש להקפיד עליהם כשהשיחוק הוא חלק מרכזי מהשיעורים:

1) בתחילה, לעבוד בקצובות- זה ייתן לאלה שאינם בעלי בטחון עצמי גבוהה מדיי את היכולת להתמיד בחומר עם החברים שלהם, ומספר התלמידים האומרים "אין לי מושג מה לעשות" ישאף לאפס.
2) חובה להציג עם חברים את העבודות שלהם מול הכיתה- לפחו תבשלב הראשוני. החובה להציג ימנע עבודה יותר מדיי משותפת ויכריח אותם להכין בעצמם את העבודות כצורה יצירתית. 
3) לבסוף, חייבים לעבוד לבד- היכולת של התלמיד לעבוד לבד, יוכיח שהוא או היא הצליחו להבין וליישם את מה שהם למדו בשיעורים.

מישחוק הוא מעולה, אבל הוא חייב להיות מבוסס.

היפוך

היות ו"גונבים" לי כל המן שיעורי היסטוריה במשך השבוע (כי חייבים לעשות חזרה להצגת סוך שנה עכשיו!), לא נותר לי אלא לחפש דרכים לגרום לתלמידים ללמוד מרחוק. 
למזלי, הקמתי את האתר שלי, ואני משמתש בזה כדי לגרום לתלמידים לצפות בסרטונים הקשורים לחומר, ולאחר מכן להגיב בשאלות או לחילופין לתרגם את מה שראו.

היות ואחד השיעורים שאני מלמד הוא "היסטוריה באנגלית" אני שולח להם לראות את הסרטון הא למשל:

https://sites.google.com/a/eh.edum.org.il/dayveed/flipped

שהם צופים בסרטון ובשלב הראשון מתרגמים, בשלב השני הם עונים על שאלות שהם קיבלו.

במסגרת הכיתה ההפוכה אני גם משתף אותם בדפי עבודה שמכינים את החומר לשיעורים הבאים. למשל, דפים המכינים אותם לשיעור על האימפריה הרומית:

https://docs.google.com/a/eh.edum.org.il/document/d/1EU0xCwpeLoqawS2cy8BkUo7JWhW52eBX9gDUJgfxEjY/edit?usp=drive_web


העבודות פשוטות במודע, כדי לאפשר להם לעבוד בקלות ומיד לאחר מכן לחזור לכיתה ולהמשיך לעבוד. 
חשוב גם, בעיני, לתת להם מידי פעם עבודה כיפית (שהיא אפילו לא עבודה....) כמו לצפות בסרטון הקצרצר הזה:

https://www.youtube.com/watch?v=X5ifPdyiiwY


הספרנים (או "איך למצוא מידע ברשת ולהישאר בחיים")

המידע העצום העומד לקראתנו מאפשר לנו להכין שיעורים ברגע, למצוא תשובות לשאלות בשנייה שאנחנו מוציאים את הפלאפון מהכיס ואפילו להפוך את השיעור למערך למידה עבורינו. יש בכך חידוש עצום, שממעבירי אינפורמציה לתלמידים, אנחנו בעצם הפכנו להיות ספרנים. כל המידע בידינו ואנחנו רק צריכים להעביר את הכוח הזה לתלמידים שלנו. 

הדוגמא המצוינת של התלמידים שלימדו את עצמם להשתמש במחשב, מוכיח שהדבר רחוק מלהיות בשמיים (למרות כל המורות הטוענות כי "מאיפה לי לדעת את כל הדברים האלה, אני לא טובה בזה")- קצת התמדה וכל המידע חשוף. 

מתוך כך, הגדרת תפקידו של המורה הפך ל"ספרן" - אל אל לנו להמעיט בחשיבות התפקיד. דוגמא שהתרחשה באחד השיעורים שלי: בשיעור היסטוריה, עת התעסקנו ביוון העתיקה, ביקשתי מהתלמידים לתרגם את המילה "Persia" לעברית ולהוסיף תמונה. נשמע פשוט. אך יותר מתלמיד אחד הדביקו תמונה של שמעון פרס, או ילד מקבל פרס. לא תמונה של ממלכת פרס. חשוב לשקף לתלמידים את זה.

כמובן שלא פחות משמעותי להציג להם את הבעייתיות בקבלת מקור אחד כאמין כשהם חוקרים נושא. לא פעם אפשר להיתקל בבלוג שבעצם כתב את העבודה שאנחנו התבקשנו לכתוב- אך אם נקרא לעומק, נגלה שמדובר במשהו שמוטה לחלוטין לכיוון אחד.  (זה הופך להיות עוד יותר משמעותי בתקופה שהתקשורת נהנית לעשות עניין מכל מורה המעיז להביע את דעתו בשיעור).

לחלקנו יש את הספרן האגדי הזה שהכיר אותנו וחיכה לנו בהתרגשות עם הספר הבא בידיים כשהגענו להחזיר ולהוציא. המידע החשוף היום נותן לנו את האפשרות להציג לתלמידים עולם חדש ומרתק.

יום ראשון, 21 בפברואר 2016

מציאות רבודה שלא נגמרת

קשה לתאר עד כמה נהניתי מלראות את כל האתרים השונים של מציאות רבודה בתחום ההיסטוריה. ספק אם יש מקצוע אחר שאפשר לבנות בצורה כזו כמו ההיסטוריה. 
קדם כל, אני חייב לציין את המשחק/אתר http://arisgames.org/  - שם אפשר לבנות דברים מדהימים בשיתוף פעולה עם מורים אחרים- ואולי אפילו עם תלמידים במקומות הנכונים.
שווה לקרוא את הכתבה הזאת (באנגלית, אבל תשקיעו, זה שווה) - שמשקפת לנו בצורה מאירת עיניים את האפשרויות שיש במציאות רבודה בהוראה. כדוגמא, יש את המשחק/משימה Dow Day שם בעצם אתה מוצא את עצמך בתוך אירוע היסטורי מאוד ספציפי (מהומות באוניברסיטה בארה"ב) - ומתוך תפקידך ככתב- אתה צריך לדווח על הנעשה.
לא פעם אנו מבקשים מהתלמידים לכתוב "פרק יומן" של דמות היסטורית או (כפי שביקשנו בשיעורי תנ"ך- לכתוב כותרת עיתון מאותה תקופה) המציאות הרבודה שם את התלמיד ממש בתוך ההיסטוריה עצמה. הם אוספים מידע כדי ללמוד, ובעצם מתעדים את שהתרחש- כאילו זה קרה ממש עכשיו.

במסגרת החיפושים אחר סוגי אתרים "רבודים" מצאתי גם את האתר הזה שהכינה כנראה מורה לתלמידים. הוא לא מושלם- אבל בהחלט אפשר לראות שבשיטה פשוטה היא העשירה את הידע של התלמידים שלה דרך האתר. 




יום ראשון, 7 בפברואר 2016

האתר שלי

ת'אמת, הייתי משוכנע שיהיה לי ממש קל להקים את האתר הזה ולהראות אותו לתלמידים שלי כדי ללוות את נושא ההיסטוריה באנגלית (מיד אסביר) אבל, פשוט היה כיף לשחק עם עוד ועוד דברים... לבסוף הורדתי הרבה כי הרגשתי שהאתר עמוס מדיי ורציתי שהוא יהיה פשוט ולעניין.
לאחר שהראתי אותו לתלמידים, היה להם הרבה מה להגיד, ובעזרת הביקורת שלהם הורדתי עוד דברים... רצו פשוט- קיבלו פשוט. (בייחוד לנושא)

אשמח לשמוע ביקורות.

מילה על היסטוריה באנגלית: התחלנו (טוב, התחלתי) השנה ניסיון ללמד את חלק משיעורי ההיסטוריה באנגלית. למה? לכם בוודאי אני לא צריך להסביר, אתם מכירים את חשיבות השילוב בין השיעורים וההוראה המשלבת והספיראלית- אך אם בכל זאת תרצו לשמוע יותר אשמח לשתף. חשוב לי לציין שנורא שמחתי להזדמנות להקים אתר שילווה את הנושא, וישמש את השנים הבאות כבסיס להמשך. 

יום שני, 25 בינואר 2016

חינוך בעולם דיגיטאלי

1) בהרצאתו, דר' הסגל מדבר על סייבר ספייס כמחרב העיקרי שכולנו חיים בו היום. הוא מציין את החשיבות הרבה להיכנס למקום הזה ולפגוש שם את תלמידינו, שחיים כבר בעולם הזה. אין ספק כי בתפקידינו כמורים אנחנו צריכים ליישר קו עם התלמידים שלנו ולפגוש אותם ב"מגרש המשחקים שלהם"- כי שם הם יהיו הרבה יותר פנויים ללמידה. עם זאת, צריך לדאוג לבסס להם את ההרגלים הטכניים הנכונים- באותה מידה שאנחנו לא מוותרים על כתיבה עם עפרון- אנחנו חייבים לבנות אצלם את הסבלנות בעבודה, ואפילו את ההבנה ואת היכולת לעבוד עם כלים 'עתיקים' כמו אי-מייל ולחשוף בפניהם את מאגרי המידע הנכונים- שלא ילכו לאיבוד בפינות חשוכות אי שם בעולם הווירטואלי.

2) המושג "קהילה" השתנה לחלוטין. היום אנחנו יכולים לייצור קבוצת לימוד עם אנשים מכל העולם או לשחק בערב עם דמויות דמיוניות עם ילדים מכל הארץ. חשוב לנו לוודא שב"צמצום" הקהילות הזה לא הולכים לאיבוד במרחב הגדול. יש הזדמנות ללמוד על הסביבה, הארץ והעולם- אבל שוב, לא ללכת לאיבוד במרחב הזה.


3) "מה אפשר ללמוד מסינגפור?"-  אפשר לבקש מהתלמידים להסתכל סביב. לגלות מה מעניין אותו. התפקיד שלנו כמורים הוא להנחות אותו למצוא את הדרך ללמוד עוד. הקלות שבה אפשר להציג את הדברים האלה לעמיתים בכיתה יכול למנף אותנו ללמידה מתוך הבנה עצמית. ההסתכלות על העולם מעשירה, ואנחנו נמצאים בתקופה מצוינת.

בעיניי, מורה או מורה שמסרבים להתחבר למערך הטכנולוגי מתוך גישה של "אני לא מבין במחשבים האלה" וכד'- בעיניי אינו ראוי להיות מורים. כיצד אנו מצפים מתלמידינו שילמדו נושאים חדשים, בעוד אנחנו מסרבים להתפתח ולצמוח. (אני עדיין זוכר איך מורות מחו על המעבר מגירים לטושים). חשוב לנו מאוד להתפתח ולהתחבר לעולם הזה- אנחנו ושואפים לחנך, ואי אפשר לעשות את זה אם אנחנו לא מדברים את השפה שלהם.

(עוד הערה- למרות הרצון של חלק מהמורים להתפתח ולהבין את השפה- אנחנו עדיין נמצאים בפיגור טכנולוגי בתוך בית הספר מבחינת משאבים.... אינטרנט מיושן שאם נוכל אין מי שיתקן, מקרנים עם חיבורים ישנים, תוכנות מחשב לא ידידותיות וכד'. שיפור רציני של משרד החינוך בתחום ישדרג את איכותם של המורים ואת היכולת שלהם להתפתח.)