פדגוגיה דיגיטלית 16 -מאפיני המרחב הדיגיטלי

בעקבות הסרטון 3 הרעיונות אשר בחרתי לציין - 

 1. כל נושא הscend life וכיצד אפשר לישם את זה ללמידה הדוגמא שנתתן דר אלון סגל למשימת מלחמת העצמאות נתנה לי רעיון ומחשבה כיצד אפשר לשנות את השיח ולתת להם להתמקד בדבר אחד קטן אשר כדי להבינו צריך להבין את הדבר הגדול זה רעיון מעולה שאני רוצה לתת לו דגש. 

2. דור דיגיטלי שנה וחצי- הרעיון שכל שנה וחצי משתנה הדור הדיגיטלי הוא משהו שמרתק אותי בחינוך אם התוקף שלו כל כך נמוך איך אפשר לדעת במה כדי להתמקד. האם יש מבנים שאני צריך לדעת שהם עמידים יותר ואילו לא עמידים. לא חשבתי לפני זה על הדבר הזה וזה הוביל להרבה שאלות 

3. היתה אמירה שהיה לי קצת קשה איתה - "תרבות ישראלית זה היסטוריה", התרבות היא תרבות גלובלית" - אני חושב שזה לא מדויק התרבות היא גם גלובלית וגם לוקאלית אני חושב מההביט האישי שלי שאין לוותר על התרבות הלוקלית היא איננה היסטוריה בלבד כמובן שהיא גם היסטוריה כי ההיסטוריה של הלוקאלי חשובה מאוד אך היא גם העתיד ולמרות המיחשוב הטכנולוגיה הרשתות החברתיות הנושא הזה חשוב מאוד ואין לוותר עליו. 

תודה רבה על הסרטון והמידע 

מקווה שתגיבו 

רועי אביב

יחידה 1 - חלק א: כתיבת רשומה (פוסט)

צפיתי בהרצאה של דר' אלון הסגל, אלה שלוש הנקודות אליהן אני אתיחס:

עולם גלובאלי-לוקאלי

כמורה לאזרחות ואזרחות דיגיטלית, אחד הדברים שנוצרו בכיתה - באופן כמעט אוטומטי - הוא קבוצות ווטסאפ לכל אחת מהקבוצות. ברור לי כי במקביל לקבוצות אלה נפתחה לפחות עוד קבוצה אחת של התלמידים בלעדיי.

בתור המבוגר האחראי עליי להזכיר כל הזמן לתלמידים את ההשפעה שיש לדברים שהם כותבים סביבה אינטרנטית על העתיד הקרוב והרחוק.

ההתפתחות הטכנולוגית מביאה להעברת מידע רב בזמן קצר להמונים

אחד מ'עמודי היסוד' של אזרחות דיגיטלית הוא היכולת של אנשים לחפש ולמצוא, לסנן ולמיין מידע בזמן קצר. הצפת המידע שיש כיום באינטרנט במדיומים השונים: טקסטואלי, אודיו ויזואלי, אודיו, וחזותי. דורש מכולנו יכולות סינון מידע באופן כמעט אוטומטי. לשם כך יש ללמד את התלמידים כיצד לחפש נכון ובצורה ממוקדת כך שהתוצאות הטובות ביותר יופיעו בזמן הקצר ביותר, זה מתקשר סעיף הבא:

עולם העבודה משנה פניו

מערכת החינוך היא המערכת העתידנית ביותר (פרופ' פסיג בספרו 2048) על כן מערכת זו חייבת להיות מעודכנת הן בתכניה והן במיומנויות שהיא מלמדת את הנמצאים בה. לצערנו המצב לא כך היום וקיים פער אדיר בין מה שנלמד במערכת החינוך הממלכתית לבין מה שמצופה מבוגריה. אם לא ניקח יוזמה ונלמד מיומנויות עתידניות, בוגרי המערכת לא יהיו מסוגלים לספק תוצר מיטבי בעולם העבודה. 

בנימה אישית, נדמה לי כי אנו שופטים את הדור אותו אנו מלמדים על פי קריטריונים שאינם עדכניים. אנו מנסים ל'כבול' אותם בפרדיגמות שאינן מעשיות בשבילם. לכן, עלינו לבחור בקפידה על מה עלינו לשים דגש ולרכז מאמצים בתחום זה הן בתחום חינוכי והן בתחום הדוגמה האישית. או כדברי יוסי שריד ז"ל:

"אם יש דוגמה אישית, חברות וחברים, אין כבר צורך בחינוך. הדוגמה האישית היא בעצמה מחנכת. היא מדברת בעד עצמה. ואם אין דוגמה אישית, כל החינוך שבעולם לא יעזור."