תגובה להרצאתו של דר' אלון הסגל בנושא חינוך בעולם הסייבר ספייס.

הרצאתו של דר' אלון הסגל הייתה מעניינת, ובהחלט פותחת את החשיבה לכיוונים חדשים. עם חלק מדבריו הסכמתי, חלקם העלו אצלי סימני שאלה והיו גם כאלה שמהם הסתייגתי.

1. דר' הסגל מדבר על הסייבר ספייס, עולם וירטואלי שבו חיים כיום רבים מאתנו, שעות רבות במשך היום, ועל הצורך שלנו להבין עולם זה ולהיכנס אליו כדי להיפגש עם תלמידינו. אני מסכים איתו שעולם זה קיים, שרבים  מתלמידינו חיים בו בצורה אינטנסיבית יותר מאשר בעולם "האמיתי", ושבגילי קשה לעיתים להבינם. אני מסכים איתו שכדי להגיע לתלמידים אני צריך להיפגש איתם גם בעולם זה, אחרת אהיה בעיניהם תייר שמדבר שפה זרה. גם מניסיון נוכחתי עד כמה קל לתקשר עם התלמידים כיום בווטסאפ וכמה קשה לתקשר איתם באימייל, שנחשב כבר למיושן בעיני חלק גדול מהם.
2. דר' הסגל מדבר על הנוחות שבקיום קשרים בעולם הוירטואלי והשאלה שעולה היא האם אפשר להחליף את בית הספר לחלוטין, בקהילות למידה וירטואליות. למראית עין התשובה חיובית. הידע קיים, רב ונגיש מאד, הנחיות המורה יכולות להינתן בקלות רבה לקהילה גדולה מאד, אפשר לשוחח זה עם זה, אפשר לתקשר, אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות, אבל יש לי הרגשה שעדיין חשוב גם מפגש פנים אל פנים בין המורה לתלמיד, ללא מכשיר אלקטרוני שמתווך בין שניהם. מפגש כזה חשוב לי בעיקר כדי לגלות אמפתיה לתלמיד, ולהתחבר אליו, דבר שאני אישית לא מצליח לעשות בלי לשבת מולו. האמפתיה הזו על פי כל המחקרים חשובה מאד לדימוי העצמי של התלמיד, ולהתפתחותו.
   חלק מן הלמידה נעשית על ידי דוגמה אישית וגם את זה אני מתקשה בשלב זה לבצע בלי לראות את התלמיד ובלי שהוא יראה אותי. ייתכן שאלה מגבלות שלי, אבל הן בכל זאת מגבלות שבגללן אני רוצה גם לראות את התלמיד.
3. דר' הסגל  עוסק ביתרונות השוטטות בסייבר ספייס, בקלות מציאת המידע, בקלות יצירת הקשר ואני מסכים איתו, אבל יש לי בעיה עם הקלות הזו. בעבר היה קשה יותר למצוא מידע, ולקשור קשר וזה דרש להתאמץ, להיות סבלני, "לקחת את הזמן" ובסופו של דבר לאחר כמה כישלונות להצליח. אני רוצה לשאול האם המהירות והקלות בה עושים היום הכול הודות לסייבר ספייס, אינה עלולה להביא לרדידות. האם אין סכנה שרוב התלמידים של היום לא יהיו מוכנים להתמודד עם בעיה קשה שתובעת זמן, סבלנות, מאמץ ונכונות לטעות בדרך.

ועוד הערה אחת פחות חשובה, בתחילת הרצאתו ציין דר' הסגל שמספר שמות של סופות טבע קשות, הוריקן, טורנדו, וציקלון, מקורן ביפנית.

מקור השם "הוריקן" הוא מהאינדיאנים משבט מאיה, ומשמעות השם "סופת האל" / "רוח השטן" . מקור  השם טורנדו  הוא  במילה  הספרדית  "טרונדה",  שפירושה  -  סופת  רעמים, ומקור השם ציקלון במילה הלועזית  cycle, בגלל צורתה המעגלית של הסופה. אף אחת מהמילים אינה באה מיפנית. התרשמתי מאד מהידע שהפגין דר' הסגל בתחום מומחיותו, אבל חבל שאלתר בתחום בו הוא פחות מבין.