יש לי אתר תודה עמית

שלום לכולם
הצלחתי במשימות טיפה הסתבכתי אבל בסוך זה הסתדר
https://sites.google.com/site/royroyaviv/
זה הכתובת של האתר
נשאר עוד רוב העבודה
חומר, עיצוב וכו אבל זה כבר די נחמד
כבר שלחתי לכיתה משימה ו4 ענו שזה יפה מאוד
לא דיברתי על המשימה אלא שלחתי ביום שישי למשוב את ההתנסות
וזה כבר מתרחש
השתמשתי בשיר שהיה בבגרות החורף שיר לשירה
כל שנשאר הוא להמשיך לעבוד עליו
ולראות כיצד זה מתקבל בכיתות השונות
תודה
רועי 

כיצד עובדים עם קהוט

היי,
במפגש שהיה לנו דיברנו בין היתר על קהוט, מצ"ב הסבר על המשחק:
לחצו כאן

הוראות תפעול

חינוך בעולם דיגיטאלי

1) בהרצאתו, דר' הסגל מדבר על סייבר ספייס כמחרב העיקרי שכולנו חיים בו היום. הוא מציין את החשיבות הרבה להיכנס למקום הזה ולפגוש שם את תלמידינו, שחיים כבר בעולם הזה. אין ספק כי בתפקידינו כמורים אנחנו צריכים ליישר קו עם התלמידים שלנו ולפגוש אותם ב"מגרש המשחקים שלהם"- כי שם הם יהיו הרבה יותר פנויים ללמידה. עם זאת, צריך לדאוג לבסס להם את ההרגלים הטכניים הנכונים- באותה מידה שאנחנו לא מוותרים על כתיבה עם עפרון- אנחנו חייבים לבנות אצלם את הסבלנות בעבודה, ואפילו את ההבנה ואת היכולת לעבוד עם כלים 'עתיקים' כמו אי-מייל ולחשוף בפניהם את מאגרי המידע הנכונים- שלא ילכו לאיבוד בפינות חשוכות אי שם בעולם הווירטואלי.

2) המושג "קהילה" השתנה לחלוטין. היום אנחנו יכולים לייצור קבוצת לימוד עם אנשים מכל העולם או לשחק בערב עם דמויות דמיוניות עם ילדים מכל הארץ. חשוב לנו לוודא שב"צמצום" הקהילות הזה לא הולכים לאיבוד במרחב הגדול. יש הזדמנות ללמוד על הסביבה, הארץ והעולם- אבל שוב, לא ללכת לאיבוד במרחב הזה.

3) "מה אפשר ללמוד מסינגפור?"-  אפשר לבקש מהתלמידים להסתכל סביב. לגלות מה מעניין אותו. התפקיד שלנו כמורים הוא להנחות אותו למצוא את הדרך ללמוד עוד. הקלות שבה אפשר להציג את הדברים האלה לעמיתים בכיתה יכול למנף אותנו ללמידה מתוך הבנה עצמית. ההסתכלות על העולם מעשירה, ואנחנו נמצאים בתקופה מצוינת.

בעיניי, מורה או מורה שמסרבים להתחבר למערך הטכנולוגי מתוך גישה של "אני לא מבין במחשבים האלה" וכד'- בעיניי אינו ראוי להיות מורים. כיצד אנו מצפים מתלמידינו שילמדו נושאים חדשים, בעוד אנחנו מסרבים להתפתח ולצמוח. (אני עדיין זוכר איך מורות מחו על המעבר מגירים לטושים). חשוב לנו מאוד להתפתח ולהתחבר לעולם הזה- אנחנו ושואפים לחנך, ואי אפשר לעשות את זה אם אנחנו לא מדברים את השפה שלהם.

(עוד הערה- למרות הרצון של חלק מהמורים להתפתח ולהבין את השפה- אנחנו עדיין נמצאים בפיגור טכנולוגי בתוך בית הספר מבחינת משאבים.... אינטרנט מיושן שאם נוכל אין מי שיתקן, מקרנים עם חיבורים ישנים, תוכנות מחשב לא ידידותיות וכד'. שיפור רציני של משרד החינוך בתחום ישדרג את איכותם של המורים ואת היכולת שלהם להתפתח.)

תגובה להרצאתו של דר' אלון הסגל בנושא חינוך בעולם הסייבר ספייס.

הרצאתו של דר' אלון הסגל הייתה מעניינת, ובהחלט פותחת את החשיבה לכיוונים חדשים. עם חלק מדבריו הסכמתי, חלקם העלו אצלי סימני שאלה והיו גם כאלה שמהם הסתייגתי.

1. דר' הסגל מדבר על הסייבר ספייס, עולם וירטואלי שבו חיים כיום רבים מאתנו, שעות רבות במשך היום, ועל הצורך שלנו להבין עולם זה ולהיכנס אליו כדי להיפגש עם תלמידינו. אני מסכים איתו שעולם זה קיים, שרבים  מתלמידינו חיים בו בצורה אינטנסיבית יותר מאשר בעולם "האמיתי", ושבגילי קשה לעיתים להבינם. אני מסכים איתו שכדי להגיע לתלמידים אני צריך להיפגש איתם גם בעולם זה, אחרת אהיה בעיניהם תייר שמדבר שפה זרה. גם מניסיון נוכחתי עד כמה קל לתקשר עם התלמידים כיום בווטסאפ וכמה קשה לתקשר איתם באימייל, שנחשב כבר למיושן בעיני חלק גדול מהם.
2. דר' הסגל מדבר על הנוחות שבקיום קשרים בעולם הוירטואלי והשאלה שעולה היא האם אפשר להחליף את בית הספר לחלוטין, בקהילות למידה וירטואליות. למראית עין התשובה חיובית. הידע קיים, רב ונגיש מאד, הנחיות המורה יכולות להינתן בקלות רבה לקהילה גדולה מאד, אפשר לשוחח זה עם זה, אפשר לתקשר, אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות, אבל יש לי הרגשה שעדיין חשוב גם מפגש פנים אל פנים בין המורה לתלמיד, ללא מכשיר אלקטרוני שמתווך בין שניהם. מפגש כזה חשוב לי בעיקר כדי לגלות אמפתיה לתלמיד, ולהתחבר אליו, דבר שאני אישית לא מצליח לעשות בלי לשבת מולו. האמפתיה הזו על פי כל המחקרים חשובה מאד לדימוי העצמי של התלמיד, ולהתפתחותו.
   חלק מן הלמידה נעשית על ידי דוגמה אישית וגם את זה אני מתקשה בשלב זה לבצע בלי לראות את התלמיד ובלי שהוא יראה אותי. ייתכן שאלה מגבלות שלי, אבל הן בכל זאת מגבלות שבגללן אני רוצה גם לראות את התלמיד.
3. דר' הסגל  עוסק ביתרונות השוטטות בסייבר ספייס, בקלות מציאת המידע, בקלות יצירת הקשר ואני מסכים איתו, אבל יש לי בעיה עם הקלות הזו. בעבר היה קשה יותר למצוא מידע, ולקשור קשר וזה דרש להתאמץ, להיות סבלני, "לקחת את הזמן" ובסופו של דבר לאחר כמה כישלונות להצליח. אני רוצה לשאול האם המהירות והקלות בה עושים היום הכול הודות לסייבר ספייס, אינה עלולה להביא לרדידות. האם אין סכנה שרוב התלמידים של היום לא יהיו מוכנים להתמודד עם בעיה קשה שתובעת זמן, סבלנות, מאמץ ונכונות לטעות בדרך.

ועוד הערה אחת פחות חשובה, בתחילת הרצאתו ציין דר' הסגל שמספר שמות של סופות טבע קשות, הוריקן, טורנדו, וציקלון, מקורן ביפנית.

מקור השם "הוריקן" הוא מהאינדיאנים משבט מאיה, ומשמעות השם "סופת האל" / "רוח השטן" . מקור  השם טורנדו  הוא  במילה  הספרדית  "טרונדה",  שפירושה  -  סופת  רעמים, ומקור השם ציקלון במילה הלועזית  cycle, בגלל צורתה המעגלית של הסופה. אף אחת מהמילים אינה באה מיפנית. התרשמתי מאד מהידע שהפגין דר' הסגל בתחום מומחיותו, אבל חבל שאלתר בתחום בו הוא פחות מבין. 

לוח זמנים - קורס

מצ"ב קישור אל לוח הזמנים של הקורס. לחצו כאן

פדגוגיה דיגיטלית 2016

בהרצאה המאוד מרתקת של אלון עלו אצלי כמה נקודות.

1. בזכות הטכנולוגיה והאינטרנט האדם מצליח לצמצם הרבה מהמגבלות שהשפיעו על האנושות במשך כל שנות קיומה. העולם הגלובלי הפך להיות קטן יותר, מרחקים הצטמצמו ונעלמו. המגבלה שהייתה קימת על בני האדם באיסוף אנשים וההגעה אליהם כבר לא קיימת. בהינף אצבע וצילום או כתיבת פוסט ניתן להגיע דרך הרשתות להרבה אנשים דבר שבעבר לא היה קיים.

2. יצירתן של קהילות 'מדומינות' המיקום הגיאוגרפי ומספרן של הקהילות כבר לא רלוונטיות, קהילות נוצרות לפי תחומי עניין משותפים ומיקום של בני האדם אינו משנה, מציאת ידע ואינפורמציה, העשרה בתובנות בינלאומיות כאשר המידע הוא דינמי ועובר בין האנשים כל הזמן

3. פיתוח פרופיל על דמות על פי האינטרנט- כבר אין צורך בסיפור שמועבר על ידי המורה אלא הוא מחפש על הדמות את הפרטים ממחיש אותה ומחייה אותה את הדמות ניתן לחשוף גם כן ברשת כמו באותם משחקים שהנוער רגיל אליהם גם ככה.

יצירת עולם מדומיין או החייאת עולם ישן שנלמד בהיסטוריה והנגשתו אל התלמידים

אנו כמורים יכולים להדריך את התלמידים ולכוון אותם להיות חלק פעיל בעולם זה, לאו דוקא בהקשר של פנאי אלא בהקשר של למידה וזה דבר חשוב מאוד שכן עולם הספר והלמידה בכיתה עדין נתפסים כמשהו מיושן שלא השתנה במיוחד בשנים האחקונות אפילו לאור השינויים הטכנולוגים.

על כן אני מקווה שבהשתלמות זו נקבל את הכלים לעבוד ולהפוך להיות המנחים המנתבים של רצון זה

רינת

מאפייני המרחב הדיגיטלי/לימור עזריאל

3 רעיונות שהוצאתי מההרצאה המרתקת הם:

1. ליצור עולם מדומיין, למשל: ללמוד על נושא מסויים וכל תלמיד צריך לייצג דמות, ללמוד עליה, להבין את מהלכיה, להציג אותה, לדעת לנהל משא ומתן בשמה, לדעת מהן האינטראקציות שלה עם דמויות אחרות. זוהי למדיה עדכנית ויותר מכל מעניינת. למידה תוך כדי משחק היא מרתקת והיא הדרך טובה להבניית ידע. רעיון מעולה ללמד היסטוריה.

2. ללמוד מסינגפור - לבקש מן התלמידים להסתכל על העולם ולחזור לכיתה למחרת עם שיעורי בית: נושא לחקר מתחום עולם הילד, מעולם מושגיו, מתחומי העניין שלו. המורה ידריך את הילד וינחה אותו מתודולוגית, מוסר, אתיקה וכו'. בהמשך כל תלמיד יכול להציג את עבודת החקר שלו בפני הכיתה ואף להעביר דף עבודה לתלמידים ולהפעיל אותם בלמידה. בנוסף למיומנויות שהילד רוכש, לעניין וההנאה שהוא מפיק מחקר עצמי, יש ערך מוסך ל"הסתכלות על העולם" מבחינה פילוסופית/ערכית.


3. רעיון שלישי דן בסייבר-ספייס- לא רק להשתמש בטכנולוגיה ככלי עזר צבעוני להוראה אלא גם להבין את הסייבר-ספייס, שאני מודה, לצערי, לוקה בהבנתו. אני בטוחה שאם הייתי מבינה יותר, השימוש שלי היה נכון יותר ומפרה בהוראה.

בעניין זה אני חייבת לציין, כי מערכת החינוך אינה מעניקה למורים בסיס דיגיטלי  סביר להוראה: המחשבים מיושנים, יש אינטרנט במרחב חלקי של בית הספר, המקרן לא תמיד עובד. כל זה מקשה עלינו להעמיק ולהבין את הסייבר-ספייס, בעוד אנו עסוקים במאבק בתפעול המערכות המיושנות הללו.

בהצלחה,
לימור עזריאל 

פדגוגיה דיגיטלית 16 -מאפיני המרחב הדיגיטלי

בעקבות הסרטון 3 הרעיונות אשר בחרתי לציין - 

 1. כל נושא הscend life וכיצד אפשר לישם את זה ללמידה הדוגמא שנתתן דר אלון סגל למשימת מלחמת העצמאות נתנה לי רעיון ומחשבה כיצד אפשר לשנות את השיח ולתת להם להתמקד בדבר אחד קטן אשר כדי להבינו צריך להבין את הדבר הגדול זה רעיון מעולה שאני רוצה לתת לו דגש. 

2. דור דיגיטלי שנה וחצי- הרעיון שכל שנה וחצי משתנה הדור הדיגיטלי הוא משהו שמרתק אותי בחינוך אם התוקף שלו כל כך נמוך איך אפשר לדעת במה כדי להתמקד. האם יש מבנים שאני צריך לדעת שהם עמידים יותר ואילו לא עמידים. לא חשבתי לפני זה על הדבר הזה וזה הוביל להרבה שאלות 

3. היתה אמירה שהיה לי קצת קשה איתה - "תרבות ישראלית זה היסטוריה", התרבות היא תרבות גלובלית" - אני חושב שזה לא מדויק התרבות היא גם גלובלית וגם לוקאלית אני חושב מההביט האישי שלי שאין לוותר על התרבות הלוקלית היא איננה היסטוריה בלבד כמובן שהיא גם היסטוריה כי ההיסטוריה של הלוקאלי חשובה מאוד אך היא גם העתיד ולמרות המיחשוב הטכנולוגיה הרשתות החברתיות הנושא הזה חשוב מאוד ואין לוותר עליו. 

תודה רבה על הסרטון והמידע 

מקווה שתגיבו 

רועי אביב

מאפייני המרחב הדיגיטלי

בעקבות הסרטון של ד"ר אלון סגל. 
רעיונות שנחשפתי אליהם - 

1. הקמת אתר היסטוריה במטרה שהתלמידים יחפשו את האתר וימצאו מידע וירטואלי שאני מעלה לאתר. 
    החומר לא מגיע אליהם ישירות, הם צריכים לחפש אותו, להתעניין ולמצוא אותו. 

2. חיפוש מידע ממוזיאונים בארץ ובעולם - היום ניתן להגיע באופן וירטואלי לכל מוזיאון. הילדים יחפשו מידע     הקשור לחומר הלימוד באתרי מוזיאונים בעולם. 

2. עריכת מסמך שיתופי - התלמידים יקבלו מסמך עם שאלות או מידע ויוכלו לשאול שאלות, לענות על        שאלות ולהוסיף מידע. כך התלמידים שותפים לחיפוש המידע ולנושא באופן וירטואלי. המורה יכול לבחון ידע   ורמת השתתפות ועניין דרך המסמך השיתופי. 

כל הרעיונות והדברים שהועלו בהרצאתו של ד"ר סגל, נוגעים לי כמורה. בעידן המודרני כשהתלמידים 
"שוחים" בעולם הדיגיטלי, ניתן להגיע אליהם דרך עולם זה ולהתחיל לדבר בשפתם. 
מורה שאינו משתמש באמצעים טכנולגיים מעמיקים יותר מברקו וסרטון, יכול שלא לעניין את התלמידים וליצור פער בין צורת ההוראה לאופן ורמת הקליטה של התלמידים.
לרוב התלמידים קשה היום לשבת בשיעור ורק להקשיב להרצאתו של המורה. התלמיד חייב להיות שותף בשיעור ושותף לחיפוש הידע. רק כך הוא יבין את החומר הנלמד ויבין כיצד חוקרים את ההיסטוריה. 

כמורה שלימדה בעולם הישן - הפרונטלי במשך שנים, קשה לעשות החלטה ולהבין שהגיע הזמן שאני אתאים את ההוראה לתלמידים, ולא לדרוש עוד שהם יתאימו עצמם אלי. 
ההחלטה הזו היא קשה ולכן גם הלימוד של העולם הדיגיטלי קשה ומסובך לחלק מהמורים -"הכל בראש". 
החלטתי לקחת את הקורס במקביל לקורסים דיגיטליים אחרים, כדי לעשות את הצעד הראשון ולהיכנס באופן מעמיק לעולם הדיגיטלי.מודה שזה לא פשוט לי אבל אני מתחילה להבין את החשיבות. 
חסרים קורסים שמלמדים את המורה בצורה ממוקדת ואיטית את הכלים הדיגיטליים הקיימים בהוראה. 
מקווה שקורס זה יתרום לי כמורה להיסטוריה ושאוכל סוף סוף לעבוד עם הכלים בשטח ולהתאים עצמי לתלמידים. 
יהיה נחמד אם תהיה בהמשך הדרכה שתלווה את המורים גם בשטח.

שמחה ומברכת על הקורס. (גם הכתיבה בבלוג חדשה לי...)


קרן 

יחידה 1 - חלק א: כתיבת רשומה (פוסט)

צפיתי בהרצאה של דר' אלון הסגל, אלה שלוש הנקודות אליהן אני אתיחס:

עולם גלובאלי-לוקאלי

כמורה לאזרחות ואזרחות דיגיטלית, אחד הדברים שנוצרו בכיתה - באופן כמעט אוטומטי - הוא קבוצות ווטסאפ לכל אחת מהקבוצות. ברור לי כי במקביל לקבוצות אלה נפתחה לפחות עוד קבוצה אחת של התלמידים בלעדיי.

בתור המבוגר האחראי עליי להזכיר כל הזמן לתלמידים את ההשפעה שיש לדברים שהם כותבים סביבה אינטרנטית על העתיד הקרוב והרחוק.

ההתפתחות הטכנולוגית מביאה להעברת מידע רב בזמן קצר להמונים

אחד מ'עמודי היסוד' של אזרחות דיגיטלית הוא היכולת של אנשים לחפש ולמצוא, לסנן ולמיין מידע בזמן קצר. הצפת המידע שיש כיום באינטרנט במדיומים השונים: טקסטואלי, אודיו ויזואלי, אודיו, וחזותי. דורש מכולנו יכולות סינון מידע באופן כמעט אוטומטי. לשם כך יש ללמד את התלמידים כיצד לחפש נכון ובצורה ממוקדת כך שהתוצאות הטובות ביותר יופיעו בזמן הקצר ביותר, זה מתקשר סעיף הבא:

עולם העבודה משנה פניו

מערכת החינוך היא המערכת העתידנית ביותר (פרופ' פסיג בספרו 2048) על כן מערכת זו חייבת להיות מעודכנת הן בתכניה והן במיומנויות שהיא מלמדת את הנמצאים בה. לצערנו המצב לא כך היום וקיים פער אדיר בין מה שנלמד במערכת החינוך הממלכתית לבין מה שמצופה מבוגריה. אם לא ניקח יוזמה ונלמד מיומנויות עתידניות, בוגרי המערכת לא יהיו מסוגלים לספק תוצר מיטבי בעולם העבודה. 

בנימה אישית, נדמה לי כי אנו שופטים את הדור אותו אנו מלמדים על פי קריטריונים שאינם עדכניים. אנו מנסים ל'כבול' אותם בפרדיגמות שאינן מעשיות בשבילם. לכן, עלינו לבחור בקפידה על מה עלינו לשים דגש ולרכז מאמצים בתחום זה הן בתחום חינוכי והן בתחום הדוגמה האישית. או כדברי יוסי שריד ז"ל:

"אם יש דוגמה אישית, חברות וחברים, אין כבר צורך בחינוך. הדוגמה האישית היא בעצמה מחנכת. היא מדברת בעד עצמה. ואם אין דוגמה אישית, כל החינוך שבעולם לא יעזור."